Punk's Not Dead

Johnny-Rotten

טעיתי. לפני מספר שבועות כתבתי על הבושם של הסקס פיסטולס וטענתי שזו ההוכחה לכך שהPאנק מת, אבל היום ג'וני ליידון הוכיח שהPאנק ממש לא מת, הוא סתם זקן, ובמקרה הזה, נרגנות זקנה זה מעולה.

ג'וני ליידון עשה סוג של מסיבת עיתונאים בועידת המוזיקה של הייניקן. על הנייר, זה היה אמור להיות ראיון של שולץ האיום עם ליידון, אבל שולץ ישב שם חסר מעש ובפעם שכבר כן ניסה להכנס לשואו של סולן PIL והסקס פיסטולס, ליידון זרק עליו איזה "אל תפריע לי כשאני מדבר" בזלזול מוחלט. מסכן שולץ; למרות שהוא לא ממש עשה כלום בחייו בכדי להיות ראוי למעמד, ריחמתי עליו. לפחות ליידון הבין שהוא נכנס בו חזק בו חזק מדי, ולקראת הסוף אפילו התנצל בפניו; "זו לא אשמתך" אמר לו, "פשוט אף אחד לא חולק איתי במה". אין יותר כסף צעיר מזה.

ליידון היה גס רוח, קילל מלא, ירה לכל עבר. בגדול – הוא היה בדיוק אותו הבחור שצעק בשירים של הסקס פיסטולס ורצה להוציא את התסכול שלו לכל עבר. ברור שהוא חי בקלישאה, אבל זו הקלישאה שהוא עצמו יצר, ככה שזה ממש הגיוני. ליידון מעולם לא היה האיש שהכניס עומק לPאנק, את זה הוא השאיר לג'ו סטראמר וממשיכי דרכו. כלומר, אי אפשר להגיד שליידון חסר שכל, אבל החוכמה שלו היא חוכמת רחוב. הרי אם ליידון היה מישהו מ"הסמויה" הוא היה אייבון – איש שחי את המשחק אבל לא יודע איך לקחת אותו לרמה הבאה. פאק, גם אם היה יודע זה לא היה מעניין אותו. בשביל הדברים האלו יש את הסטרינגר-בלים של העולם. אצל ליידון המשחק הוא המשחק, והמשחק שלו הוא הPאנק הבסיסי ביותר.

Johnny-Rotten-2

היום הוא כבר נראה פתטי, אבל בפנים הוא יותר Pאנק מכולנו.

**********

הנה כמה דברים שששאלו את ליידון והתשובות שלו, כמו שאני זוכר אותם (לא הייתי שם עם מחשב) ובתרגום חופשי:

"תמיד עשיתי סמים. הייתי חולה בגיל צעיר אז ניסו עליי כל סם שיש. אחרי זה עשיתי המון סמים אחרים. אני עדיין שפוי, אני בריא. מי שלא נשאר שפוי זה הטיפשים, והם היו טיפשים גם בלי הסמים".

עמית קלינג: "מה אתה חושב על הבושם של הסקס פיסטולס"?
ליידון: "זה מוצר מדהים. רוב הבשמים בעולם מריחים כמו חרא, אנחנו הוצאנו מוצר שכולם צריכים להריח כמוהו. אגב, גם אתה צריך להשתמש בו. אני מריח את בית השחי שלך עד לכאן".

"הנכדים שלי בני 27 והם לא שווים כלום".

"הפאנק התחיל אצלנו, בבריטניה. רק אנחנו עשינו Pאנק אמיתי. אין קשר בין מה שיצרו הפיסטולס לצחנה הזו שיצאה מפטי סמית. הבחורה הזו גם צריכה להתגלח. אולי בקרוב נוציא סכיני גילוח של הפיסטולס".

מישהו בקהל: "למה אתה שונא את פינק פלוייד"?
ליידון: "למה? שמעת פעם את המוזיקה שלהם"?

"הייניקן היא לא הבירה הטובה בעולם, צריך להגיד את זה כמו שזה".

"אין לי בעיה עם אנשים ששומעים את בריטני ספירס. מבחנתי שיקנו את כל האלבומים שלה עד שהיא תמות. אבל היא מוצר, היא לא עושה מוזיקה מקורית ויש לה רגליים שמנות. יש לה גם פנים שמנות. פנים ממש שמנות".

"אני לא מבין את כל הביטולים של הופעות בישראל. הכי מזדיין יצא אלביס קוסטלו, איזה וונקר הוא. ועוד שלח הנה את אישתו. הבנו מי לובש את המכנסיים בבית שלו".

"מישהו ממכם אכל פעם המבורגר מבשר גמל"?

**********

אבל בין כל העקיצות והפרובקציות, ליידון גם אמר משהו שחשוב שכולם יבינו. ככשאלו אותו מה הוא חושב על הPאנק של ימנו, הוא אמר שהוא שונא אותו, כי אין בו אמירה שרלוונטית לדור הצעיר של היום; שכל דור צריך Pאנק משלו, קול שיגיד בצורה המחוספסת והגלויה ביותר את מה שעובר עליו – וזו בדיוק הסיבה שגם אני כל כך שונא את האהבה שיש בישראל ללהקות העבר. לא ברור לי איך אנשים יכולים באמת להעריץ, באופן מוחלט, את אותם האנשים שההורים שלהם העריצו. פאק, תשיגו לכם אלילים משלכם. אישית אני מנסה להחליף את גיבורי התרבות שלי לפחות פעם בשנה.

britney spears

פנים ממש שמנות יש לה. בריטני ספירס.

מי אני?

קוראים לי אלון עוזיאל. איי ראן דיס טאון. חוץ מזה, אני כותב בטיים אאוט, חלק מתכנית הרדיו תא הכפפות ומתקלט בקולקטיב שולחן 7. אם יש לכם מה להגיד לי שלחו מייל ואהיה נחמד. כזה אני, איש מדהים.

הרשמה ב-RSS

הרשמה במייל

 

פוסטים פופולריים

פייסבוק

טוויטר

אינסטגראם

עוד >>>