הבהרה קצרה + חזרה לכיף
יום שלישי, 24 באוגוסט, 2010, בשעה 20:26 • בלוג

הפוסט הקודם היה אחד מהפוסטים האהובים בתולדות הבלוג. היו לו כמעט 100 לייקים וקיבלתי לתיבת המייל הפרטית קצת יותר מ-30 מיילים פרטיים, רובם מאנשים שאני בכלל לא מכיר. למעט מספר אנשים שבאמת הבינו את מה שניסיתי להגיד או שכתבו מיילים עם מחשבה, רוב התגובות היו באווירת "סוף סוף חשפת שיש לך גם לב מתחת לשכבות הציניות". זה הבהיר לי שרבים, גם כאלו שעוקבים אחרי דברים שאני כותב באופן סדיר, לא מצליחים לראות רגשות אלא אם כן מגישים להם אותם על מגש זהב. פאק, מלא פעמים חשפתי רגשות, רק שבניגוד לפוסט המדובר, עשיתי את זה באופן פחות גלוי.
כמו שכל מפלגת ימין יודעת, חשיפת רגשות ללא ציניות היא הדרך הקלה ביותר לקבל אהדה. זה עלוב ופשטני. ולא, אני לא חוזר ממה שכתבתי אבל כן חושב שהייתי צריך לתקוף את הנושא המוכר הזה בדרך אחרת שמתאימה יותר לסגנון הרגיל שלי.
לפני שאזרוק כאן אייטמים כיפיים יותר ואחזור לעצמי, אכניס משהו שהגיע במייל ממישהי שלא אזכיר את שמה. המייל שלה היה כל כך מופרך, ארוך ושונה מהשאר, ואני לא יכול לשמור אותו בבטן, לפחות לא את הציטוט הבא שמתוכו. בעצם, אפשר לראות את זה כספתח משעשע לכל מה שיגיע אחרי.
"אני גרה בדרום ת"א אבל הלב שלי עם עקורי ההתנתקות. אני קוראת "שבעה לילות" אבל מעדיפה את "דיוקן" של "מקור ראשון" כי שם מתייחסים אליי כאל אדם אינטליגנטי. אין לי טלוויזיה בבית וגם אין לי יותר מנוי על טיים אאוט, אחרי שהעיתון הזה התפרק מכל ערך ציוני. לפעמים אני נכנסת לאתר ברשת, כשאני רוצה לקרוא את מדור החיים יפים. אסקפיזם וכו'. ואז אתה כותב בכזאת קלילות על הלוזרים עם הכיפות, ואתה אפילו לא מ"הארץ"! (אני כבר לא קוראת). כאילו, זה כאב! לא ציפיתי שתאהב אותנו אבל מכות בהפתעה זה הכי כואב. וכולם עשו לך לייק, וכולם מרגישים כמוך, גם כאלה שאוהבים אותי באופן אישי, פשוט כי כבר נמאס להם מדוסים, ובגלל שזה כל כך קל לשנוא".
**********
**********
1. בשבועות האחרונים יש מים ממש קיצוני סביב דיווח חדשותי של איזה אנס שנכנס לבית של מישהי ותקף אותה או משהו כזה, לא ממש שמתי לב לפרטים הקטנים כי כאמור, חזרתי לאסקפזים. בדיווח ראיינו את האח של הנתקפת, בחור שיכל להשתלב בקלות בקאסט של "הסמויה" והשיחה בינו לבין מגישי החדשות סומפלה במיליון דברים. היום נתקלתי בוידיאו הכי מדהים של המים הזה – יש בו קצב, אפקטים, אוטוטיון ואפילו צילומי וידיאו שהוקלטו במיוחד.

יש סיכוי שגם אותה אנסו פעם ובגלל זה היא כועסת כל כך.
**********
2. “People Can Do The Most Amazing Things” של קיסס הוא אחד מהשירים האהובים של הרגע, אז זה רק מתבקש שקולראנינג, עוד שם חדש ורותח, יעשה לו רימיקס. אה, ואגב קולראנינג, בבלוג המעולה של לארה יש עליו פוסט מקיף.

תמיד חשבתי שבירה זה ללוזרים, אני בכלל איש של וודקה.
**********
3. כבר לפני כמה שנים נחשפתי לתשדיר השירות המשוגע הזה, שמנסה להסביר לילדים שיש הבדל בין תרופות מרשם לסמים לא חוקיים:
בימים האחרונים חזרתי אליו ואני רואה אותו בלופים אחת לכמה שעות. בעקבותיו גיליתי פתאום עולם שלם של תשדירי שירות מהחלל. כמו למשל האחד הזה, שמעלה את הטענה שמחלות מין זה בשביל כולם:
ומסתבר שמריחואנה זה ללוזרים:
4. בזמן שאני מחכה שתשלחו לי גיפים לתחרות הגיפים, עמית קלינג, איש שהבטיח להכין גיף בעצמו ובינתיים לא עשה כלום, שלח לי פוסט גיפים מדהים של חתולים ששומעים מוזיקה. הנה שתי דוגמאות מתוכו:





