זה קסם – התמונה זזה!

יום חמישי, 13 במאי, 2010, בשעה 12:45 • בלוג

אין דבר שמעצבן אותי יותר מנוסטלגיה. הגישה המטומטמת הזו, לפיה פעם דברים היו טובים היא נוראית. כלום לא היה טוב יותר פעם – התרבות, הדעות, המצב. הכל מתקדם ומשתפר בקו די לינארי. ולא, אין לי כוח לתת דוגמאות – לדעתי הטיעון הזה מסביר את עצמו.

אולי מתישהו אכתוב על זה פוסט יותר מעמיק, אבל עכשיו אין לי כוחות לאכילת הראשים הזו. הסיבה שבכלל חשבתי על זה היא בגלל לינק שקיבלתי השבוע מחבר שמעביר אתרים במכונת זמן ושם עליהם אפקט ג’אוסיטיז כזה, או במילים אחרות – גורם להם להראות כמו אתר מהניינטיז. ככה למשל אני כסף צעיר היה נראה אם היה יושב בג’אוסיטיז.

בכל אופן, לראשנה בחיי הרגשתי שלא התקדמנו לשום מקום. שדווקא פעם היה טוב יותר. מה שהולך שם כל כך שמח, שכשאני מסתכל על האתר הזה – שעד לפני כמה ימים היה נראה לי ממש אסתטי ויפה – בא לי להקיא מהסטריליות. פתאום אני מחקה את עצמי בתוך הראש ואומר “אאוווו, אני אלון, אני אוהב את אפל ואני אוהב אתרים נקיים ומעודנים”. סו פאקינג גיי. איך אפשר להתחרות עם המסיבה הזו שהיתה ברשת אז? היום כל האתרים סתם דאונרים וחסרי אופי.

המחשבה הזו הכניסה אותי ליומיים שבהם ביליתי שעות בחיפושים ובהייה באנימציות גיף. מן הסתם, גם הן השתפרו במהלך השנים. ידעתי את זה, נתקלתי בלא מעט כאלו באתרים כמו fffound בעבר, אבל אף פעם לא שמתי את כל הכובד על גיפים עד הימים האחרונים. הלופים האינסופיים האלו של תמונה שזזה פריים אחד או שניים, זה הדבר הכי מהפנט בעולם. בגלל ששמרתי את אלו שאהבתי, חשבתי לשים אותם כאן ברצף ולגרור גם אתכם לרפיטטיביות המדהימה הזו.

אני לא חזק בכל השטות הזו של קניין רוחני – ויתרתי על קרדיטים מסודרים. פשוט כל גיף, אם תלחצו עליו, יוביל לעמוד שממנו הוא נגנב.

תראו אותי, אני אפלולי.

כן, זו אסתטיקת הרמוני קורין נדושה. אז מה?

וגם זו עמוק בהרמוני קורין/לארי קלארק שיט. עזבו אותי.

וכמובן, כמו בכל פוסט, גם ליל' ויין נכנס פנימה בוריצייה על העטיפה של הקארטר 3.

במילים של מחבק העצים א. פולונסקי: "למה לא כורתים את כל העצים? הם מפחידים".

חיפשתי גיף של ברוס הכלב המצחיק ולא מצאתי. אז הנה ייצור משעשע אחר.

אפשר למצוא עוד המון גיפים כאלו כאן. בנוסף, יש גם את האתר הזה (שגפן המליצה עליו) אבל הוא הופך את הגיפים למשהו סופר אסתטי וסטרילי שלא כל כך מתאים לפוסט הזה.